Chorus
People, people,
With faces unique,
Beautiful, strange, kind, and mystique.
At times a screw may creak or squeak,
But their good vibes bring warmth to seek.
People, people,
From backgrounds wide,
From here, from there, from far and tide.
Each has flaws they cannot hide,
But in the end, with stress aside—
How good for brothers to dwell in unity side by side
Verse 1
On the other side of the world, cultures collide,
Be it straight to the point or with tact set aside.
Then love starts to flow in a powerful tide,
So no wonder the questions arise.
But along with them, doubts appear,
Flooding the heart, making all unclear.
Verse 2
They come on their own, or in twos, or in sets,
For months or for weeks—what the visa lets
Yet those of their people will soon recognize,
By the shoes that they wear or the look in their eyes.
And we all walk a path that is woven the same,
Whether clear as the day or just part of the game.
Chorus
Verse 3
As different as we are, we’re alike just the same,
Finding comfort in strangers to whom we just came
For the first time, we breathe, we can finally see,
Start to think, start to dream of who we could be.
Old thoughts arise, and reflections alight,
Things we once hid deep and out of sight.
Chorus
Bridge
Who am I? Where do I go?
Who is watching? Do they know?
Who are you? Why here, why now?
Who is hearing every thought somehow?
Who am I? Where do I go?
Who is watching? Do they know?
Who are you? Why here, why now?
Who is hearing every thought somehow?
What connects us, ties us near?
Who will tell our tale so clear?
What connects us, ties us near?
Who will tell our tale so clear?
פזמון
אנשים, אנשים
עם כל מיני פנים
אנשים יפים, משונים, מעניינים, ואדיבים
לפעמים יש איזה בורג לא יושב הכי מדהים
אבל סך הכל הוייב איתם עושה בפנים חמים
אנשים, אנשים
משלל של רקעים
מפה, משם, או שהרחק מעבר לימים
לכל אחד פגמים כמה קטנים כמה גדולים
אבל סך הכל ובלי הלחצים –
כמה נעים שבת אחים
בית 1
בצד השני של העולם, מפגש תרבויות
בין אם פוליטיקלי קורקט, סחור-סחור, או ישירות
פתאום מקבלים אהבה בכמויות
אז לא פלא שעולות השאלות
אבל אז גם הלבטים
את הכל את הכל הם מציפים
בית 2
מגיעים כיחידים, בזוגות, או בקבוצות,
בין אם לכמה חודשים, או לכמה שבועות
כל מי שבן עמו כמעט מיד _ י-כיר את שכנו
בין אם לבש, נעל, הביט, או דיבר את שפתו
וכולנו פוסעים באותו הסיפור
בין אם אי אפשר לראות, או בבירור
בית 3
כמה אנחנו שונים, כך אנחנו גם דומים
מחפשים ת׳מוכר עם זרים שפתאום קרובים
כי כשלראשונה אפשר לנשום
ולהתחיל לחשוב וגם לחלום
עולות תהיות וצצים הרהורים
שסגרנו מזמן בחדרי חדרים
גשר
מי אני, לאן צעדיי?
מי בוחן פניי?
מי אתה, למה כאן איתך?
מי בוחן הגיגיי?
מי אני, לאן צעדיי?
מי בוחן פניי?
מי אתה, למה כאן איתך?
מי בוחן הגיגיי?
מה אותנו מחבר, ומי את סיפורנו מספר?
מה אותנו מחבר, ומי את סיפורנו מספר?